Enclosed are this month’s she’eilah about Purim inside and outside of Jerusalem and answers to last month’s she’eilah about honoring an entering rabbi during another rabbi’s speech. Please send answers to this month’s question to Igud.Halacha@gmail.com.

These questions and answers are courtesy of Rav Mordechai Tzion, author of Shu”t HaShoel (2 volumes), Shu”t Eretz Yisrael and other seforim available for purchase on HavaBooks.org.il.

Igud Halacha Challenge Adar 2 5779

 

This month’s she’eilah for you to consider and answer:

שאלה:

כתוב בגמרא בבא בתרא (כג, ב) שאם אפרוח בתוך חמישים אמה מהבית הוא שייך לאותו בית, ואם יותר מחמישים אמה מהבית הוא הפקר. ורבי ירמיה שאל: מה הדין אפרוח עם רגל אחת בתוך חמישים אמה ורגל אחת מחוץ לחמישים אמה? ויש לשאול אותה שאלה על פורים: מה הדין לגבי פורים – אדם שיש לו רגל אחת בתוך ירושלים ורגל אחת מחוץ לירושלים?

 

 

Last month’s she’eilah with answers:

 

שאלה:

כאשר רב מדבר בפני עם ועדה ונכנס תלמיד חכם לאולם, האם ראוי לציבור לקום לכבוד התלמיד חכם שנכנס או לשבת ולשמוע לרב המדבר לכבודו?

 

תשובות מחברי איגוד הרבנים:

 

כתב הרב גיל סטודנט, היה נראה שצריכים הקהל לעמוד דאיתא בקידושין לג ע״ב אמר ר׳ אלעזר אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו בשעה שעוסק בתורה לייט עלה אביי ע״כ. הנה לפי ר׳ אלעזר אין כבודו של תלמיד חכם ואפילו רבו דוחה החיוב של תלמוד תורה. אבל אין דעתו של אביי נוחה מזה וקלל כל מי שעושה מעשה כר׳ אלעזר דלאביי כבוד התורה דוחה תלמוד תורה. וכן פסק השלחן ערוך (יורה דעה סי׳ רמד סע׳ יא) וז״ל אפילו בשעה שהוא עוסק בתורה צריך לעמוד מפניו עכ״ל. וא״כ גם המגיד שיעור צריך להפסיק כדי לכבד תלמיד לכם.

אלא עיין בלבוש (יורה דעה סי׳ רמד סע׳ יא) וז״ל אם זקן או חכם עובר לפניו אפילו בשעה שעוסק בתורה צריך לעמוד שאינו מבטל בזה תורתו עכ״ל. הנה לפי דבריו גם לאביי וגם לר׳ אלעזר כבודו של תלמיד חכם אינו דוחה תלמור תורה. כל המחלוקת היא רק אם חייב לקום בתוך לימוד התורה דלר׳ אלעזר אין לו לזוז אלא יעסוק בתורה כמנהגו ולאביי צריך לעמוד וללמוד מעומד. א״כ לפי הלבוש אין להפסיק שיעור או הספד אם יגרום לביטול תורה.

וכן כתב הציץ אליעזר (חלק יד סי׳ י) וז״ל חייבוהו לעמוד אפילו בשעה שהוא עוסק בתורה מפני שבדרך כלל אין ביטול תורה, וזה וזה מתקיים בידו. ונשמע ללמוד מזה שהא אם זה בגוונא שכן יהא בזה ביטול תורה כגון שהוא תפוס בענין עמוק אשר התעיף בו עיניך ואיננו, אזי לא יהא מחויב לעמוד בפני זקן וחכם שעובר לפניו בשעת עסיקתו זאת בתורה עכ״ל. והביא עוד מספר המקנה (קדושין לג ע״ב ד״ה כלום) וז״ל לכאורה היה נראה דהך סברה הוא כדקאמר בסמוך דתורה עדיפא כדאמר מפני לומדי׳ עומדים וה״נ איך יבטל כבוד התורה שעוסק בה בשביל כבוד לומדיה וכו׳ עכ״ל.

ועוד יש לומר ע״פ מה שמבואר בשבת יא ע״א תניא חברים שהיו עוסקין בתורה מפסיקין לק”ש ואין מפסיקין לתפלה א”ר יוחנן לא שנו אלא כגון ר”ש בן יוחי וחביריו שתורתן אומנותן אבל כגון אנו מפסיקין לק”ש ולתפלה ע״כ. וכן פסק השלחן ערוך (אורח חיים סי׳ קו סע׳ ב) וז״ל מי שתורתו אומנתו כגון רבי שמעון בר יוחאי וחביריו מפסיק לקריאת שמע ולא לתפלה אבל אנו מפסיקים בין לקריאת שמע בין לתפלה עכ״ל. והוסיף שם הרמ״א וז״ל ואם לומד לאחרים אינו פוסק עכ״ל. לפי דברי הרמ״א גדול המלמד תורה ברבים בשעת שיעורו כמי שתורתו אומנותו שאינו מפסיק לימודו אפילו להתפלל. ולפי דבריו נמי אין להפסיק שיעור או הספד כי יגרום לביטול תורה דרבים.

אלא עיין בחיי אדם טז:ג ובשלחן ערוך הרב הלכות תלמוד תורה ד:ד ובקיצור שלחן ערוך ח:ה ובמשנה ברורה קו:ח שלא ניחא להו מה שפסק הרמ״א שאין להפסיק לתפילה אלא יפסיק ויתפלל אפילו אם גורם לביטול תורה. וא״כ לפי אלו האחרונים אין לנהוג כהלבוש אלא יפסיק השיעור כדי לעמוד בפני תלמיד חכם. וכן עמא דבר.

 

תשובות מפוסקים ומחברים:

 

הגר”א נבנצל כתב: “לקום”.

הג”ר שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב הישוב בית אל, השיב: “זו באמת בעיה. מצד אחד, אם לא עומדים זה מהוה חוסר כבוד לרב הנכנס. מצד שני, אם עומדים זה מהוה חוסר כבוד לרב הדובר. זאת אכן הסיבה שאינני בא באמצע. נראה שצריכים לעמוד, והרב המדבר מוחל על כבודו, כי הרי החיוב לעמוד בפני תלמיד חכם מפורש בהלכה (שו”ע יו”ד רמד)”.

 

הג”ר שמאי קהת הכהן גרוס, בעל שו”ת שבט הקהתי, כתב: “אם באים גדולים ממש, הרב שמספיד צריך לעמוד מהשיחה עד שיכנסו הרבנים ויעמדו”.

 

הג”ר אליהו שלזינגר, אב”ד ורב גילה ומח”ס שו”ת שואלין ודורשין, כתב: “מזה ומזה אל תנח. רצוי לרב הנכנס שימתין עד שהדרשן יגמור דרשתו ואז יכנס, ולא יפריעו באמצע דרשתו. אבל אם נכנס, צריך לקום משום כבוד התורה”.

 

הג”ר שמחה ב”צ רבינוביץ, מח”ס פסקי תשובות, כתב: “ראוי להתרומם מעט לשם כבוד. ואם מדובר מגדול הדור ממש ודאי ראוי ונכון לעמוד כולם כי גם המרצה הרב עצמו חייב בכבודו”.

 

הערות מהעורכים:

סיפר הגראי”ל שטיינמן: בוילנא היו רגילים להתאסף בבית הגרח”ע גרודזנסקי כל שש עשרה הרבנים של וילנא שהיו כולם תלמידי חכמים מופלגים, כדי לדון בשאלות הקשות שהתעוררו והיו מתחילין מן הקטן אחד אחד עד הגדול והגרח”ע היה אומר את דעתו אחרון. פעם אחת שהה הגרי”ז סולוביצ’יק מבריסק בבית הגרח”ע והצטרף לאסיפתם, לפתע נכנס הג”ר שמעון שקופ וכולם מיהרו לקום לכבודו, אך הגרי”ז לא קם לאלתר אלא הרהר רגע אחד ואח”כ נעמד לכבודו, ואמר שנסתפק בדין חולקין כבוד לתלמיד במקום הרב מכיון שיושב לפני הגרח”ע שהוא גדול הדור אפשר שאין דין קימה לתלמיד חכם בפני גדול הדור, שאינו מכבוד הרב שהתלמיד מכבד אחרים כשיושב לפניו, ולסוף הכריע דלבטח ניחא ליה להגרח”ע שיכבדו את הגרש”ש ולכן עמד לכבודו (עיין שו”ע יו”ד רמב, כא. אעלה בתמר – מתורת בריסק עמ’ צה-צו).