With the Yamim Tovim behind us, we send out this monthly she’eilah and the answers to last month’s she’eilah with encouragement to explore the question with creativity and depth. Please send answers to this month’s question to Igud.Halacha@gmail.com.

These questions and answers are courtesy of Rav Mordechai Tzion, author of Shu”t HaShoel (2 volumes), Shu”t Eretz Yisrael and other seforim available for purchase on HavaBooks.org.il.

This month’s she’eilah for you to consider and answer:

שאלה: 

האם יש מעלה לתלמיד חכם לקדש על מיץ ענבים בשבת ויו”ט כדי שיכול לפסוק הלכה אם שאלה תגיע?

Last month’s she’eilah with answers, first from Igud members, then from poskim and mechabrim and then a few editorial additions:

שאלה: 

מי שיש לפניו שתי סוכות, האם יש להעדיף לישב בזו שיש לה ד’ דפנות, על השניה שיש לה רק שלוש?

 

תשובות מחברי איגוד הרבנים:

הרב בנימין גדעון הלוי קלזן כתב שיש לדייק מדברי המהרי״ל שהביא הרמ״א (או״ח תרל, ה) וז״ל ונהגו עכשיו לעשות מחיצות שלימות כי אין הכל בקיאין בדין המחיצות (כל בו). ומי שאין לו כדי צרכו למחיצות עדיף אז לעשות שלש מחיצות שלימות מארבע שאינן שלימות (מהרי”ל) עכ״ל. משמע שלכתחילה יש לשבת בסוכה של ארבע דפנות ורק אם אין לו כל צרכו למחיצות שלימות יעדיף שלש דפנות שלימות מארבע דפנות שאינן שלימות. אבל יש לשאול מה הענין של ארבע דפנות אם סוכה כשרה בשתי מחיצות וטפח.

הנראה לומר על פי הגמרא (סוכה כח, ב) ת״ר כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה אוכל ושותה ומטייל בסוכה מה״מ דת״ר תשבו כעין תדורו ע״כ. הנה מצות עשה מן התורה לשבת בסוכה ובתורת תשבו כעין תדורו אנחנו מחוייבים להביא כלים הנאים שלנו וכו׳ לסוכה. אבל יש לשאול מה הדין אם מישהו אוכל בסוכה בכלים שאינם נאים כגון צלחות חד פעמיים. האם יוצא מצות ישיבת סוכה או לא? 

לא מצאתי מי שאומר שאינו יוצא. הוא אוכל חלה בתוך סוכה כשרה ולפיכך יוצא מצות ישיבה בסוכה אע״פ שאינו ממש כעין תדורו. יש להסביר שיש הרבה דרגות של קיום מצות ישיבת סוכה ואפשר לקיים כעין תדורו בדרגה עליונה וגם דרגה תחתונה והרבה דרגות בינוניים. מי שאוכל וסועד וישן בסוכה אבל אינו מביא כלים נאים לסוכה מקיים את המצוה אבל לא בדרגה העליונה ביותר.

משל למה הדבר דומה, עיין בתוספות (סוכה כט, ב ד״ה לולב יבש) שהקשו על רש״י שפירש שלולב היבש פסול משום זה קלי ואנוהו. והקשו התוס׳ שא״כ רק יהיה פסול לכתחילה כמו כל דין של ואנוהו והלא לולב היבש פסול אף בדיעבד. תירץ המאירי בבית הבחירה שם שיש כמה דרגות בדינו של זה קלי ואנוהו. יש מהם שפסולים בדיעבד, יש מהם פסולים רק בי״ט ראשון ויש מהם שפסולים רק לכתחילה. ״לא כל שאינו הדר בחדא מחתא.״ וכן נומר בתשבו כעין תדורו שלא כל כעין תדורו בחדא מחתא.

נחזור לענייננו ונומר שמי שיושב בביתו רוצה בארבע דפנות להגן עליו מן הרוח והזבובים ועיניהם של שכיניו. ואם כן בתורת תשבו כעין תדורו עדיף שיהיה ארבע דפנות בסוכה. כלומר מתורת סוכה די בשתי דפנות וטפח אבל מתורת ישיבה בסוכה צריך ארבע דפנות. אבל כל זה רק בדרגה העליונה של תשבו כעין תדורו ואם יש סיבה למעט מארבע דפנות כגון שאין לו כל צרכו אז אינו מעכב. לפיכך הרמ״א אומר בשם המהרי״ל שיש להעדיף סוכה של ארבע דפנות כי יש קיום בדרגא יותר גבוהה של תשבו כעין תדורו.

תשובות מפוסקים ומחברים: 

הגר”א נבנצל כתב: “אין עדיפות לישב בסוכה של ד’ דפנות”.

הגר”ש אבינר, ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב הישוב בית אל, השיב: “כן, ד’ דפנות”. ושוב שאלנו: לכן גם סוכה שיש לה ג’ דפנות על סוכה עם ב’ וטפח? כלומר, פחות דפנות היא קולא? והשיב: “כן”.

הג”ר שמאי קהת הכהן גרוס, בעל שו”ת שבט הקהתי, כתב: “בסוכה של ד’ דפנות דעפ”י קבלה יש ענין של ד’ דפנות”.

הג”ר אליהו שלזינגר, אב”ד ורב גילה ומח”ס שו”ת שואלין ודורשין, כתב: “כיון שחז”ל קבעו דשלוש דפנות היא סוכה כשירה, א”כ אין הבדל”.

הג”ר שמחה ב”צ רבינוביץ, מח”ס פסקי תשובות, כתב: “היכן שנוח לו יותר”.

הערות מהעורכים: 

בקונטרס ידון משה (חלק יא שאלה עה), לשאלה זו השיב הגר”ח קניבסקי: “כן”. כלומר, עדיפה סוכה עם ד’ דפנות.

הג״ר אליעזר מלמד כתב בספר פניני הלכה על סוכות (פרק ב סע׳ ו): ״לכתחילה טוב לבנות סוכה מהודרת בעלת ארבע דפנות שלימות, ולעשות לה פתח שאפשר לסוגרו, כדי שהסוכה תהיה נוחה ומוגנת משמש ורוחות״.

בספר פסקי תשובות סי׳ תרל בהערה בראש הסימן כתב: ״דע כי לכתחילה נוהגים לעשות סוכה מד׳ דפנות שלימות שלא יהא מקום פרוץ אלא מקום הפתח בלבד״.