I am pleased to share with you the results of last month’s new feature, the Igud Halacha Challenge, along with the answers submitted. As you can see, we received many excellent answers and had the difficult task of choosing one as a winner. We congratulate Rav Pesach Lerner, Executive Vice President Emeritus of the National Council of Young Israel, on winning the first monthly prize. Each month, we will circulate a she’eilah to members of Igud HaRabbonim. Members can send answers in Hebrew to Igud.Halacha@gmail.com. The Igud member who submits the best answer (as decided by an editorial panel) will receive a cash prize of $50. The next month, the answers received will be published (with light editing) along with answers received from poskim and mechabrim. In addition to the joy of Torah learning, these she’eilos and teshuvos can be used in your shi’urim. If anyone has any further comments on last month’s topic, please send them to Igud.Halacha@gmail.com.

These she’eilos and teshuvos are courtesy of Rav Mordechai Tzion, author of Shu”t HaShoel (volume 2 recently published), Shu”t Eretz Yisrael and other seforim available for purchase on HavaBooks.org.il.

This month’s she’eilah for you to consider and answer (PDF attached if you cannot read the Hebrew):

עדיפות בנתינת צדקה לירושלים שבין החומות

שאלה: האם ישנה עדיפות לתת צדקה לעניי ירושלים שבין החומות מאשר לעניי ירושלים החדשה?

Last month’s she’eilah with answers, first from Igud members, then from poskim and mechabrim and then a few editorial additions:

חלה קטנה מארץ ישראל או חלה גדולה מחו”ל

שאלה: אם יש לאדם חלה קטנה מארץ ישראל וחלה גדולה מחו”ל, על איזו יבצע?

תשובות מחברי איגוד הרבנים:

הרב פסח לרנר, מנכ״ל ישראל הצעיר לשעבר, כתב שיבצע על של ארץ ישראל. והיינו כעין מה שכתוב בספר פנינים משלחן גבוה (ויקרא יב:ג) בשם המחזור ויטרי וז”ל שאף שכידוע דין הוא שאם יש לאדם פת שלמה ופת פרוסה צריך לברך על השלמה, הרי אם השלמה נאפתה אחר השבת, והפרוסה כבר עבר עליה שבת, אזי בוצעים על הפרוסה, כי חשיבותה עולה כעת על השלמה עכ”ל. וכמו ששבת מחשיבה פרוסה על השלמה כי עכשיו יש בה מקדושת השבת כן הדין שקדושת ארץ ישראל מחשיבה קטנה מארץ ישראל על גדולה מחוץ לארץ.

הרב ד״ר אהרון גלאט, סגן רב של ישראל צעיר של וודמיר וסגן רב של קהילת אנשי חסד, כתב וז״ל כתוב בשולחן ערוך או״ח סי׳ קסח סע׳ ב שאם יש שתי חלות לפניו מאותו מין, אחת גדולה ואחת קטנה, (ואם רוצה לאכול את שניהם), מברך על הגדולה. וכתוב על זה במשנה ברורה ס״ק ו שאם הקטנה יותר נקיה (טובה מהגדולה), מברך על הקטנה. אז נראה לע״ד שבנידון דידן, שהחלה מארץ ישראל נקרא יותר טוב מהחלה של חוץ לארץ בשביל שחלה מארץ ישראל מסתמא חביבה עליו – ״יותר נקיה״. ואפילו אם אינו חביבה עליו לאיש הזה, כתוב בבית יוסף (בענין אחר) שבטל דעתו אצל כל אדם. כן נראה לי אם שניהם באמת ‏אותו טעם, ואותו חביבות, ומאותו מין דגן עכ״ל.

הרב יעקב קלעס, עורך תורני של הדז׳ועיש פרעס, רב של קהל בני מתתיהו, וחבר נשיאות איגוד הרבנים, כתב וז״ל על ששאלת איזו קודם הקטנה מארץ ישראל או הגדולה מחו״ל? עיין בשלחן ערוך אורח חיים סי׳ קסח סע׳ ד וז״ל פת שעורין ופת כוסמין מברך על של שעורים כיון שהוא ממין ז׳ אע״פ שהכוסמין יפים וכו׳ עכ״ל והסביר המשנה ברורה ס״ק יד וז״ל וזהו הכלל מסעיפים אלו מעלת שבעת המינים קודם לכל ואחריו מעלת השלם ואחריו מעלת הנקי ואחריו מעלת הגדול ולענין מעלת חביב עיין סי׳ רי״א עכ״ל. משמע מזה כמו שהז׳ מינים שגדילים בארץ קודמים כל הנעשה בארץ קודמים להנעשה בחוץ לארץ עכ”ל.

רב אחד הרוצה בעלום שמו העיר שכבר כתב על זה הג״ר יצחק זילברשטיין שליט״א בספר חשוקי חמד על מס’ בכורות עמ׳ תקלב. והביא שם מעשה על הרבי מסלונים הבית אברהם זצ״ל שכשחזר מארץ ישראל לברנוביץ׳ הביא עמו חלה קטנה מארץ ישראל וצירפה לחלה גדולה ללחם משנה ונסתפק על איזה מהם לברך. והוא ממש שאילתנו. לידו ישב הרה״ג ר׳ אריה לייב רוגוזניצי זצ״ל שהשיב לו על פי פירוש רש״י על הפסוק ״הנהר הגדול נהר פרת״ (בראשית טו יח) וז״ל לפי שהוא דבוק לארץ ישראל קראהו גדול אף על פי שהוא מאוחר בארבעה נהרות היוצאים מעדן עכ״ל. וגם בענייננו אע״פ שהחלה מארץ ישראל קטנה יותר יש לה מעלה של גדול ובוצעים עליה.

וכן הביא הגר״י זילברשטיין שליט״א מעשה דומה של המלבי״ם (המובא ג״כ בספר המלבי״ם חייו ומפעליו עמ׳ רל) שהודיע המשמש למלבי״ם ששני אורחים מחכים לו, אחד שלוחא דרבנן מארץ ישראל והשני רב גדול. המלבי״ם צוה להכניס בראשונה את השליח מארץ ישראל ולא התלמיד חכם הגדול. לאחר כך כשנכנס הרב הסביר לו המלבי״ם שמפרש״י הנ״ל משמע שמי שגר בארץ ישראל הוא גדול יותר מכמה גדולים היושבים בחו״ל.

והוסיף הגר”י זילברשטיין שיש מקום לחלק ולומר דדווקא כאשר הנהר זורם ליד ארץ ישראל, הוא נקרא גדול, אבל החלה שכבר יצאה מארץ ישראל, יתכן שאיבדה את מעלת הגדולה שלה. מכל מקום אף בלי סברא זו יש מקום להקדים ולברך על החלה מארץ ישראל מפני שקיימו בה מצוות חלה ושאר מצוות התלויות בארץ משא”כ בחלה מחו”ל שהחיוב להפריש חלה הוא רק מדרבנן.

 עכת״ד של הגר״י זילברשטיין.

תשובות מפוסקים ומחברים:

הגר חיים קניבסקי כתב: “שניהם שווה. חצי מזה וחצי מזה”.

הגר אביגדור נבנצל כתב: “של ארץ ישראל”.

הגר שלמה אבינר, ראש ישיבת עטרת ירושלים ורב הישוב בית אל, השיב: “כתב הב”ח (או”ח סי’ רח) שהשכינה שורה בפירות ארץ ישראל. והחת”ס (חידושיו על סוכה לו, א) קורא לפירות הארץ: “פירותיה הקדושים”. אותו דבר בחיטה שגדלה בארץ ישראל. אמרו מילי דבדיחותא בתקופה של עוני בארץ שיש לברך על המוציא לחם מחוץ לארץ. אבל זה כבר לא כך, ברוך ד’, ויש פירות וחיטה הגדלים כאן. לכן יש לברך על חלה מארץ ישראל”.

הערות מהעורכים:

עיין מש״כ הג״ר יוסף זכריה שטערן זצ״ל בשו״ת זכר יהוסף (או״ח סי׳ רכז) בענין שני אתרוגים, אחד גדול והשני קטן אבל יותר מהודר. הרב שטערן הביא ראיה מירושלמי יומא פ״ו ה״א משובח בגופו ומשובח במראהו מי קודם (משובח בגופו: שהוא שמן ואין מראהו טוב או איפכא מראהו טוב ואינו שמן כל כך איזה מהן קודם – קרבן העדה) ומסיים שם שמשובח בגופו קודם. ואע״פ שאפשר לחלק לענין אתרוגים שהרי הידור הוא מעיקר המצוה אבל לעניננו נראה שהגדול הוא משובח בגופו וקודם לזה מארץ ישראל שדומה למראהו טוב.

כתב הג״ר בן-ציון מאיר חי עוזיאל בשו״ת משפטי עוזיאל (ח״א או״ח כד) בנוגע אם להקדים קניית אתרוג מארץ ישראל וז״ל שלא נאמר דין אקדומי אלא בז׳ מינים שנשתבחה בהם הארץ ובמצויים לפניו שברכה אחת מהם פוטרת את השאר, ע״כ. בנ״ד ב׳ החלות באות מחיטה וא״כ לא מצאנו דין קדימה בהן.

וכן כתב הג״ר משה שטרנבוך בתשובות והנהגות (ח״א קפח) בענין קדימת פירות ארץ ישראל וז״ל לא מצאנו שחייב להקדים של ארץ ישראל כשחביב לו יותר של חו״ל, ע״כ.

אבל סיים הג״ר עוזיאל וז״ל אע״פ שמצד ההלכה אין דין קדימה לפירות ארץ ישראל מכל מקום משום חבת הארץ ומצות ישוב ארץ ישראל מצוה להדר אחרי אתרוגי ארץ ישראל וכו׳, ע״כ. לכאורה בנדוננו אין ענין של ישוב ארץ ישראל במעשה כה נדיר אבל עדיין נשאר לנו חבת ארצנו הקדושה שמטעם זה יש להקדים ולהעדיף חלה מארץ ישראל.

Igud Halacha Challenge Tammuz 5778 PDF